מהן חילוקי המנהגים בקריאת התורה בחול המועד סוכות ?

חיבר: שאול סילם – סוכות התשע"ד

-  במשנה במגילה פרק בני העיר, ל: (שם מפורטות קריאות התורה של המועדים), איתא:     " וביום טוב הראשון של חג, קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג, בקרבנות החג ".

- בסוף מסכת סוכה (נה.), איתא: " אתקין אמימר בנהרדע דמדלגי דלוגי ". דברי אמימר מתייחסים לפסוקים הנאמרים בתפילה, לגבי ספיקא דיומא בחו"ל. וכתב רש"י (ד"ה אתקין אמימר): " וכי היכי דאתקין אמימר לענין תפלה, עבדינן נמי לענין קוראי התורה ".

אך קיימות שיטות שונות בפרטי הקריאה:

הקריאה בחו"ל:

- שיטת רש"י (בסוכה שם) – וע' לקמן שזוהי ג"כ שיטת הרמב"ם "בקצת נוסחאות", וכ"פ הרמ"א (סי' תרס"ג סע' א'):

" הרביעי הקורא, שהוא ניתוסף בחולו של מועד יותר משאר ימים, וניכר שהוא בא לכבוד היום, הוא קורא את ספיקי היום כמו ששליח צבור אומרן, ואם שבת הוא, קוראן המפטיר, והשלשה שקורין תחילה, אין מקפידין על קריאתם, יקראו מה שירצו, ומכל מקום, כך היו נוהגין רבותי: שני ראשונים קוראים שנים ספיקי היום, והשלישי בפרשת יום המחרת, שאינה מספיקות היום כלל, והרביעי חוזר וקורא מה שקראו שנים הראשונים ".

והיינו שלשיטה זו, סדר הקריאה ביום הראשון של חול המועד (בחוף לארץ), הוא:

כהן: וביום השני

לוי: וביום השלישי

שלישי: וביום הרביעי

רביעי: וביום השני וביום השלישי

וע"ע בדברי הרמ"א שם: שביום הז', ישנו שנוי בקריאת ג' הראשונים, וז"ל: וביום הז', הכהן קורא ביום החמישי, לוי ביום הששי, ישראל ביום השביעי, והרביעי קורא ביום הששי וביום השביעי.

- שיטת התוספות (בסוכה שם, ד"ה אתקין):

כהן: וביום השני

לוי: וביום השלישי

שלישי: וביום השני

רביעי: וביום השלישי

(ועל דרך זה בשאר הימים)

- שיטת הרי"ף (במגילה י:, על המשנה בדף ל: הנ"ל) והרא"ש (פ"ד סי' י') בשם גאון, ושיטת והטור (סי' תרס"ג), וכן שיטת הרמב"ם "בקצת נוסחאות" (כך לשון הב"י. ושיטה זו הינה השיטה השניה לרמב"ם המובאת בב"י, וזוהי ג"כ השיטה שבהוצאותינו, הלכות תפלה פי"ג הי"ג. ושיטת הרמב"ם הראשונה המובאת בב"י ג"כ כשיטת הרמב"ם "בקצת נוסחאות", היא כשיטת רבותיו של רש"י) - וכ"פ בשו"ע סי' תרס"ג סע' א':

כהן: וביום השני

לוי: וביום השלישי

שלישי: וביום השלישי

רביעי: וביום השני וביום השלישי

(ועל דרך זה בשאר הימים).

שיטה זו דומה לשיטת רבותיו של רש"י, אך לשיטה זו אין השלישי קורא "וביום הרביעי", שאינה מענינו של יום

הקריאה בארץ ישראל:

- שיטת השו"ע:

מוסיף שם מרן בשו"ע: ובארץ ישראל, שאין שם ספיקא דיומא, אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד, כי ביום ב' הוא א' לחש"מ, קורא כהן: וביום השני, והג' העולים אחריו חוזרים וקורים אותה פרשה עצמה, ועל דרך זה בכל יום משאר הימים.

- שיטת הרמ"א:

הרמ"א איננו משיג על דברי השו"ע הנ"ל, ולכן נראה שמסכים עם דבריו. וכך הוא אכן מנהג האשכנזים בארץ ישראל (ע' פסקי תשובות עמ' תמ"ו, וכך במכתב הרה"ג הרב ברוך נאה לרבי נש"ד, המובא בפרדס חב"ד גליון 16 ע' 26, וז"ל: וכן נוהגים בכל ערי אה"ק כל האשכנזים לרבות כל החסידים השונים).

אך לכאורה יש להסתפק אם דעת הרמ"א אכן כדעת השו"ע, או שסומך הרמ"א על הקורא, שיבין שדעתו להעדיף שיקראו שלא מענין היום (כגון וביום הרביעי לעליית שלישי ביום הראשון של חוה"מ בחו"ל כנ"ל), בכדי שלא לחזור כמה פעמים על אותה הקריאה (שזוהי לכאורה הסיבה לפסיקת רבותיו של רש"י שלא כדברי הגאון, לגבי עליית שלישי בחו"ל. ואגב ע' בגליון התקשרות תרמ"ב עמ' 18 הערה 8 ביאור הגה"ח הרב מרדכי אשכנזי שיח' לכך שלשיטת הרמ"א כן חוזרים בכל אופן בחו"ל על קריאה שכבר קראו, והרי קיים לשיטת הרמ"א בזה ספק ברכה לבטלה לכאורה! וביאר שם בטוב טעם – ע"פ דברי רש"י הנ"ל – שקריאת רביעי הינה מעין תקנה מיוחדת בה מודגשת קריאת היום, והוא מעין מפטיר של שבת בו חוזרים על קריאה שכבר קראו, ואין חוששים לברכה לבטלה).

והרי בקריאה של חנוכה, סי' תרפ"ד, שם פוסק השו"ע שמהיום השני, מחלקים הכהן והלוי את קריאת נשיא היום, והשלישי חוזר על הקריאה, חולק הרמ"א, ופוסק שהשלישי יקרא את קריאת הנשיא של יום המחרת.

ואכן לגבי קריאת חוה"מ סוכות, דעת הביכורי יעקב (לבעל הערוך לנר), שביום הראשון של חול המועד בארץ ישראל (שהוא ודאי היום השני של סוכות), יקראו באופן הבא:

כהן: וביום השני

לוי: וביום השלישי

שלישי: וביום הרביעי

רביעי: וביום השני

וע' בפסקי דינים – צמח-צדק, עמ' 686, שזוהי דעתו לארץ ישראל, וכתב עוד שם: ומצאתי בכנסת הגדולה סי' תרס"ג שכתב בשם מהרלב"ח שהמנהג שכתב הרב בית יוסף לא היה רק בצפת, אבל בירושלים, לא היו נוהגין כן (וע"ע התקשרות גליון תר"מ עמ' 15). ואחת הראיות של הצמח צדק לדעתו: קריאת התורה של חנוכה לדעת הרמ"א.

- שיטת חב"ד (בארץ ישראל):

המקורות לכל הבא להלן: לוח כולל חב"ד, הקלטת שיחת הרבי מי"ז תשרי תשמ"ט, מאמר הרב אברהם אלתר שיח' הבר בקובץ אהלי שם גליון ג' מסיון תש"נ עמ' צט-קב, מאמר הרב משה שיח' חפר בקובץ תפארת מלך גליון א' מסיון תשנ"ה עמ' 82-91, אוצר מנהגי חב"ד – אלול תשרי עמ' שכ"ד-שכ"ה, התקשרות גליונות שכ"ה, תר"מ עד תרמ"ג (ע' בעיקר במאמר הרה"ג רב יוסף שמחה גינזבורג שיח' בגליון תר"מ עמ' 14 ואילך, ובמאמר הרה"ג רב מרדכי שמואל אשכנזי בגליון תרמ"ב עמ' 15 ואילך), תרנ"א, תתקצ"ט, פרדס חב"ד גליון 16 (שם התכתבות בין הגה"ר ברוך נאה לבין הרבי, משנת תש"ן, בנידון) , מכתב הרה"ג הר' טוביה בלוי שיח' מח"י אלול התשע"ב לרשימת תפוצה שכותב שורות אלו זכה להכלל בה, ועוד.

עד לשנת תשמ"ט, נהגו חסידי חב"ד בארץ ישראל כשיטת השו"ע, וכפי שהודפס בלוח כולל חב"ד. אלא שבשיחת ליל ד' דחג הסוכות (אור לח"י תשרי) [איך שמופיע בהקלטות], אמר הרבי: " ... כאשר מגיע יום ראשון של חול המועד סוכות בחו"ל, ואפילו בארץ ישראל, אזי קוראים בו קרבנות של כמה וכמה ימים " (הציטוט המתורגם מועתק מגליון התקשרות תר"מ עמ' 17). הדברים בקשר לארץ ישראל לא מופיעים בתורת מנחם (התוועדויות תשמ"ט ח"א עמ' 137), והסיבה לכך: לאחר השיחה, פנה הרה"ג רי"ל גרונר שיח' לרבי ואמר לו שלמעשה אין נוהגים כך באה"ק, ולכן הורה הרבי למסור למניחי ההנחות להשמיט ענין זה.

וע' בפרדס חב"ד גליון 16 עמ' 26, שם מובא מכתב הרה"ג הרב ברוך נאה לרבי נש"ד, מכ"ב תמוז התש"ן, בו כותב: " ... זו לי השנה הראשונה שאכניס בעזהי"ת לתוך לוח השנה של אה"ק שאני רגיל להדפיס כל שנה, הוראה יפה זאת מכ"ק אדמו"ר שליט"א, ועד האידנא כתבתי הנהוג של חב"ד כאן כל השנים לחזור בכל יום את קרבן היום ד' פעמים לכל ארבעת הקרואים כמנהג הספרדים, וכן נוהגים בכל ערי אה"ק כל האשכנזים לרבות כל החסידים השונים, ושמעתי כיום שבכפר חב"ד שינו את סדר הקריאה שלהם מעת ששמעו את שיחת קודש זאת מפי כ"ק אדמו"ר שליט"א ... ". ושם מבקש הר"ב נאה הבהרות לגבי מה בדיוק להכניס בלוח כולל חב"ד לשנת תשנ"א. לאחר חילופי מכתבים, התקבל מענה הרבי (מז' אלול תש"נ – ע' פרדס חב"ד עמ' 33): " לא ישנה ממה שנדפס כבר ".

יש להעיר שהתכבתות זו שבין הרבי לר"ב נאה משנת תש"ן פורסמה לציבור בשנת תשס"ו בלבד (בגליון פרדס חב"ד הנ"ל, אחר שנמסרה למערכת פרדס חב"ד ע"י בנו של הר"ב נאה ז"ל), והתכבות זו היא שגרמה לשינוי עמדה של כמה מרבני חב"ד שהורו לנהוג כדברי הרבי שבהקלטה הנ"ל, מאז שנת תשמ"ט.

במכתב שקיבל כותב שורות אלו מהרה"ג הרב טוביה בלוי, מהיום הבהיר ח"י באלול התשע"ב, מצורפת רשימת רבני אנ"ש בארץ הקודש המורים לקרוא בארץ ישראל כדעת מרן השו"ע, ובין השאר: הגה"ח הר' ברוך נאה ז"ל, הגה"ח הר' שמואל אלעזר הלפרין ז"ל, הגה"ח הר' משה יהודה לייב לנדא שיח', הגה"ח הר' זאב דוב סלונים שיח', הגה"ח הר' טוביה בלוי שיח', הגה"ח הר' יוסך יצחק בלינוב שיח', הגה"ח הר' חיים שלום דייטש שיח', הגה"ח הר' ברוך יורקוביץ' שיח', הגה"ח הר' אשר לעמל הכהן שיח', הגה"ח הר' יקותיאל פרקש שיח' ועוד.

לאידך, שיטת הגה"ח הר' מרדכי שמואל אשכנזי שיח', שיש לקרוא כדעת הביכורי יעקב הנ"ל. מאמר בכוון זה של הרב אשכנזי מופיע בגליון התקשרות תרמ"ב (מי"ט מרחשוון תשס"ז). הדברים מבוססים על דבריו המפורשים של הצמח צדק (ע' לעיל), על הקריאה בחנוכה למנהג חב"ד (יש להעיר שבארץ ישראל נוהגים בזה גם האשכנזים כדעת השו"ע נגד דעת הרמ"א, וכך הופיע תחילה גם בלוח כולל חב"ד, אך ע"פ פניית רבני חב"ד בשנת תשי"ז לכ"ק אדמו"ר נש"ד, הראה הרבי לשנות את ההוראה שבלוח כולל חב"ד, ומאז נוהגים חסידי חב"ד גם בארץ ישראל כדעת הרמ"א בקריאת התורה של חנוכה), ועל דברי הצמח צדק בשו"ת אורח חיים סי' ל"ה לפיהם "הוספות" בקריאת התורה הותרו רק בימי הגמרא והפוסקים, אבל בימינו שהבעל קורא קורא את כל הקריאה, והעולים הם שלוחיו לברך, אין להוסיף במספר העולים (וכך מובא בספר המנהגים).

מסקנת הרה"ח הר' יוסף שמחה גינזבורג בגליון התקשרות תתקצ"ט מט' בתשרי התשע"ד, כדעת רוב הפוסקים הנ"ל, אך הוסיף: " אולם יש רבנים המחזיקים בהנהגה החדשה מתשמ"ט דווקא. על המרא-דאתרא בכל קהילה להודיע לכל הציבור שלו את הכרעתו עבורם בזה ".