עבור מטיילים רבים בחו"ל, בית חב"ד הוא המקום שבו עוצרים כדי לפגוש ישראלים, לאכול משהו ולהרגיש קצת בבית רחוק מהבית. אבל יש אנשים שמקבלים שם הרבה יותר. שלושה סיפורים אישיים

אילי תימור

בשבוע האחרון עלו בתי חב"ד לכותרות בהקשר האלים והמזעזע של הטבח שערכו המחבלים ביושבי בית חב"ד שבמומבאי, הודו. אולם עבור רבים מהתיירים והתרמילאים הישראלים, בית חב"ד הוא שם נרדף לזיכרון חיובי מהטיול האחרון שלהם בעולם.


מאות בתי חב"ד יש ברחבי העולם - כמעט בכל מקום שגרים בו יהודים, כולל מדינות אקזוטיות למדי. ביבשת אמריקה הדרומית קיימים  בתי חב"ד ב-12 מדינות - בוליביה, פרו, אקוודור,קולומביה, צ'ילה ועוד. בצפון אמריקה נמצאים בתי חב"ד בארה"ב, באיים הקריביים, בקנדה ובמקסיקו. באירופה יש בתים ב-35 מדינות. באפריקה יש בתים בקונגו, מרוקו, דרום אפריקה ותוניס. באסיה - ב-16 מדינות (כולל ישראל), ויש גם באוסטרליה ובניו זילנד.

מהו בית חב"ד? מדובר במרכז קהילתי-דתי המוקם על ידי חסידות חב"ד במטרה לשרת את צרכיה של קהילה יהודית במקום כלשהו בעולם. שליחי חב"ד (בדרך כלל זוג נשוי) רואים עצמם כנמצאים בשליחות דתית. השאיפה היא להקים תשתית דתית ולתת מענה דתי וחברתי לתושביו היהודיים של היישוב המקומי - או לתיירים ומבקרים יהודים המגיעים אליו.

תרמילאים ישראלים - ברובם חילוניים גמורים - רואים לרוב את בית חב"ד המקומי כיעד למפגש עם ישראלים נוספים, שבו מוצעים להם גם ארוחות חינם, שירותי טלפון ואינטרנט, ולפעמים גם לינה. אבל האם הם מקבלים מהביקור בבית ערך מוסף מלבד נוחות ובידור? ביקשנו מכמה מטיילים לספר לנו מחוויותיהם.