Hassidout.org

18 Elloul : psaumes 52, 53, 54.

Les 3 Téhilim (quotidiens) des mois d’Elloul et Tichri selon l’enseignement du Baal chem Tov

L’Admour Hazakène dit au Tséma’h Tsédek, alors âgé de neuf ans : J’ai entendu de mon maître le Magguid qui lui même le reçut du sien, le Baal Chem Tov, qui le tenait à son tour de son maître, A’hya de Chilo l’enseignement suivant. A partir du second jour de Roch ’Hodech Elloul et jusqu’à Yom Kippour, on doit dire, chaque jour, durant le courant de la journée, 3 Psaumes. A Yom Kippour, on en récite 36. 9 avant Kol Nidré, 9 avant d’aller se coucher, 9 après le Moussaf et 9 après Néïla. Celui qui n’a pas commencé à les dire durant le second jour de Roch’Hodech pourra le faire dès qu’il aura connaissance de cet oubli et compléter ce qui n’a pas été lu:

פרק נב

א לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִד: ב בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל־בֵּית אֲחִימֶלֶךְ: ג מַה־תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כָּל־הַיּוֹם: ד הַוּוֹת תַּחְשׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עשֵׂה רְמִיָּה: ה אָהַבְתָּ רָע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה: ו אָהַבְתָּ כָל־דִּבְרֵי־בָלַע לְשׁוֹן מִרְמָה: ז גַּם־אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה: ח וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ: ט הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא־יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ וַיִּבְטַח בְּרב עָשְׁרוֹ יָעז בְּהַוָּתוֹ: י וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד: יא אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי־טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ: 

פרק נג

א לַמְנַצֵּחַ עַל־מַחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד: ב אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עשֵׂה־טוֹב: ג אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דּרֵשׁ אֶת־ אֱלֹהִים: ד כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם אֶחָד: ה הֲלֹא יָדְעוּ פּעֲלֵי אָוֶן אכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ: ו שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא־הָיָה פָחַד כִּי־אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשׁתָה כִּי־אֱלֹהִים מְאָסָם: ז מִי־יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: 

פרק נד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינת מַשְׂכִּיל לְדָוִד: ב בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ: ג אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי: ד אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי־פִי: ה כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא־שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה: ו הִנֵּה אֱלֹהִים עזֵר לִי אֲדנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי: ז (יָשִׁוב) [יָשִׁיב] הָרַע לְשׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם: ח בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה־ לָּךְ אוֹדֶה שִׁמְךָ יְ־הוָ־ה כִּי־טוֹב: ט כִּי מִכָּל־צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאיְבַי רָאֲתָה עֵינִי: