Retransmission du cours du mercredi 25 janvier 2012
ז) והנה נת"ל במשל דמה שהכחות מתלבשים בהאברים שאינם בערך זל"ז הוא לפי שהן כחות פנימיים בעצם והיינו שהן רק כחות הנפש לא אור עצם הנפש כו', ומתצמצמים להיות בבחי' אור פנימי כו'. ולהבין הדוגמא מזה למעלה, הענין הוא דהנה ידוע דאצי' הוא גילוי ההעלם מאוא"ס המאציל שז"ע אצי' מל' ואצלתי מן הרוח אשר עליך שהוא הפרשת הארה שאינו התחדשות דבר, וכמו אצילות רוחו של משה על הזקנים שאין זה מהות אחר שהרי ההשפעה הי' צ"ל ע"י משה, הרי מה שנאצל על הזקנים זהו רוחו של משה ממש שהי' כלול תחלה במשה ונמשך מההעלם אל הגילוי כו'. וכמו"כ הו"ע אצי' למעלה שאינו התחדשות דבר כמו ברי' שהוא התחדשות יש מאין משא"כ אצי' כו'. וזהו שאצי' הוא אלקות ממש דענין האלקות דאורות דאצי' הוא בחי' התפשטות מעצם אלוק' כו' כמ"ש במ"א, והיינו שאין זה עצמות המאציל ממש כ"א הארה המתפשטת ממנו אבל לא בבחי' התחדשות דבר כו'. ומ"מ הרי אצי' ג"כ בבחי' אין ערוך לגבי עצמות, וכן מובן ממ"ש והחכ' מאין תמצא שהחכ' היא בחי' יש ונמצאת מאין דכתר בבחי' יש מאין, וכמ"ש במ"א שז"ע תמצא כמו המציאה שאינו ידוע מאין באה, כמו"כ בחי' חכ' אינו יודע את מקורה, כמו היש שאינו יודע ומשיג את מקור המהווה אותו כו'. ובתו"א ד"ה פתח אלי' כ' דיותר משאין ערוך ברי' לגבי אצי' אין ערוך אצי' לגבי אוא"ס ב"ה, וזהו שאו' אין ערוך לך בעוה"ז דהיינו שאנחנו בני עוה"ז הגשמי אין לנו לומר שכמו שהעוה"ז הוא כאין וכלא נגד העולם העליון מכולם שהוא רוחני מאוד (הכוונה על עולם האצי' שזהו עולם העליון, דעולמות בי"ע נק' עולמות התחתונים כו', וכידוע דרבינו נ"ע הי' או' על אצי' עליון כו'), כן העולם העליון הזה הוא כלא נגד א"ס ב"ה. אלא אין ערוך לך כלל לדמות ביטול זה לביטול זה, היינו שאין לדמות העדר תפיסת מקום (דעם ניט ביטרעף) דאצי' לגבי אוא"ס ב"ה להעדר תפיסת מקום דבי"ע לגבי אצי', כי הנה ביטול עולם העליון נגדו ית' הוא מצד שהוא נברא וחלוק ממנו ומחי' אותו בכל שעה ובלתי השפעת ה' עליו הי' כלא הי', אבל ביטול עוה"ז נגד עולם העליון אינו אלא מצד שהוא חשוב ממנו (שהרי הוא ג"כ עולם שנק' עולם העליון כו' שנתהווה מאוא"ס ב"ה רק שהוא חשוב) במעלה ומדרי' הרוחני' והרחק רב ביניהם, אבל מ"מ שניהם בבחי' א' שהם נבראים ומקבלים. ואף שהעולם היותר עליון משפיע בעולמות התחתונים ולולא ההשפעה מהעולם העליון היו מתבטלים ח"ו, הנה מה שהעולם העליון משפיע בעולמות התחתונים אינו מצד עצמו כ"א מחיותו מה שמקבל מבוראו, ולולא ההשפעה מעולם העליון היו העולמות התחתונים מתבטלים. אבל מ"מ לא היו מתבטלים לגמרי להיות כאלו לא היו, שהרי ענין ביטולם מצד העדר ההשפעה ח"ו מעולם העליון הוא שהי' מתכללים בעולם העליון, והרי ידוע דכל מה שנברא בעולמות התחתונים נמצא כלול בעולם העליון כנודע דכל חלקי דצח"מ דבי"ע יש גם באצי' יבכמ"ש בע"ח וכמבואר במ"א (והיינו מפני שהוא ג"כ בבחי' עולם כו'), וא"כ הביטול שלהם הוא רק שיהיו במדרי' עליונה יותר אבל לא ביטול לגמרי מכל וכל. משא"כ עולם העליון אינו שייך לומר שהוא כלול באוא"ס ב"ה, שהרי אוא"ס לאו מכא"מ כלל ואם הי' מסתלק ח"ו ההשפעה ממנו הי' מתבטל לגמרי והי' כלא הי' כו'. וזהו שהעולם העליון אין ערוך לגמרי יותר משאין ערוך עולם התחתון לגבי עולם העליון כו', ופי' אין ערוך דענין הערך הוא א' לגבי אלפים כמ"ש בסש"ב והיינו שהוא חלק ממנו רק שהוא חלק קטן כו', וברוחניות הו"ע עו"ע שהעלול כלול בעילתו והוא כחלק קטן ממנו (רק שאינו חסר בהעילה כלום כו'), ומדרי' התחתונה שבעילה מתלבשת בהעלול וכמו בשכל ומדות ומחדו"מ (והיינו כח המח' ודיבור כו' וכמ"ש בד"ה ואתה הרם כו') שהן נר"נ והו"ע בי"ע וכן אצי' כו' וכמ"ש במ"א, ואין ערוך הוא שאינו נמצא כלול במקורו כו'. וענין אין ערוך לך בעוה"ז י"ל שבעוה"ז נראה ונגלה איך שאין ערוך שהרי עצם הגשמי הוא בדרך אין ערוך שא"א להיות התהוות הגשמי בדרך ערך כו', וכאשר אנו רואין דבר גשמי בהכרח לומר שהתהוותו הוא מאין בבחי' אין ערוך כו', וע"כ בעוה"ז דוקא נבין איך שהעולם היותר עליון ג"כ אין ערוך שה"ה ג"כ עולם והתהוותו היא בבחי' יש מאין כו', ונמצא דעולם האצי' ג"כ באין ערוך ועוד יותר כו'.
קיצור. וביאור הענין הנה אצי' הוא בחי' גילוי ההעלם שאינו התחדשות דבר, ומ"מ אצי' באין אין ערוך לגבי המאציל, ויותר משאין ערוך עשי' לגבי אצי' כו' שזהו רק עליון ותחתון שהתחתון נמצא כלול בהעליון (ולכן גם ביטול התחתון אינו ביטול לגמרי רק שמתבטל ממציאותו הראשון כו'). ואין ערוך הוא שאינו נמצא כלול במקורו, וזהו אין ערוך לך בעוה"ז שבזה נראה ונגלה, ומזה נבין שכ"ה בכללות העולמות כו'.