Cours sur le chapitre 9 donné le mercredi 29 février 2012 au 770 de la Place des Fêtes.
ט) ועפ"י הנ"ל יובן דמה שהאצי' הוא באין ערוך לגבי אוא"ס ב"ה, היינו בחי' הכלים שהן בבחי' גבול שאינו ערוך לגבי אוא"ס כו', והתהוותן הוא ע"י הצמצום דהיינו ע"י העדר האור כנ"ל, הרי דאופן התהוותן הוא בדרך אין ערוך היינו בבחי' ריחוק כו', וכמו"כ ההתהוות משרשן מהרשימו הוא בדרך אין ערוך שהרי רשימו הוא בחי' כח נעלם, שזהו ההפרש בין הקו לרשימו דקו הוא בחי' גילוי ורשימו הוא בחי' העלם כו', וא"כ מה שנמשך מן הרשימו התהוות הכלים ה"ז ג"כ בבחי' העלם, הרי אין זה התהוות שבבחי' קירוב כו'.
והענין הוא דהנה ידוע דז' שמות שאינן נמחקים הם בע"ס שם אל בחסד שם אלקים בגבו' כו', ה"ז בבחי' הכלים דע"ס ש' אל בכלי החסד דאל הוא ל' גדולה וגם ל' תוקף והיינו תוקף ההשפעה כמ"ש הפרד"ס וזהו שייך בכלי החסד שהוא בחי' חסד ממש ושם שייך ענין הגדולה ותוקף ההשפעה כו', וכן ש' אלקי' שהוא בחי' הדין ה"ז שייך בכלי הגבו' כו'. אך מה שהשמות הן בכלים אין זה בהכלים עצמן שהרי השמות הן להבורא ית', אלא הכוונה אל האור והחיות של הכלי כו', והוא החיות של הכלי עצמה לבד האור המלובש בה כו', וכמ"ש בלק"ת בהביאור דאת שבתותי ובשא"ד, והחיות של הכלים עצמן הוא מן הרשימו וז"ע השמות אל אלקי' כו' שהן המשכות מבחי' הרשימו להוות ולהחיות הכלים כו', והרי המשכות אלו מהרשימו אינן בבחי' גילוי אור היינו בבחי' קירוב ודביקות במקורם כ"א בבחי' העלם כו', ולכן הכלים הם בבחי' העלם מצ"ע וכמא' כד אנת תסתלק כו' אשתארו כגופא בלא נשמתא, הרי גם שיש בהם בחי' החיות שמצ"ע היינו בחי' הכחות שמהרשימו כו', מ"מ אשתארו כגופא כו', בבחי' העלם האור והגילוי כו' כמ"ש במ"א. והיינו לפי שמה שנמשך בהם מהרשימו אין זה בבחי' דביקות במקורם דהיינו בבחי' קירוב להיות בבחי' גילוי אור כ"א בבחי' העלם כו', דרשימו היא בחי' כח נעלם וההמשכה משם היא בבחי' העלם כו', וכן בהתהוות הכלים בפועל שהוא ע"י האורות כנ"ל פ"ח שהאור הוא בחי' גילוי כו', הנה אי' בע"ח שהתהוות הכלים הוא ע"י פגיעת האו"י והאו"ח שמכים זב"ז שעי"ז נופלים מהם אותיות שמהם מתהוים הכלים כו', ומבו' במ"א שזהו עד"מ ב' שכליים הפכים של ב' לומדים שמפלפלים ומקשים זל"ז נולד מזה השגה וסברא חדשה שלא הי' בדעתם קודם, והיינו שע"י הקושי' מא' לזולתו שסותר דעת הזולת ה"ה מוצא סברא חדשה לתרץ ולהעמיד סברתו הקודמת כו', ולהיות שבאה ע"י סתירת וביטול שכלו וסברתו ה"ה סברא קטנה בערך עצם ההשגה שנמשכה תחלה, שהרי אם לא הי' חבירו סותרו לא הי' הולדת הסברא כלל רק מן הסתירה דוקא באה ע"כ היא סברא קטנה בערך כו', ואם בלא סתירה הי' בא לידי עוד השגה מהשגה הקודמת, היתה ג"כ השגה גדולה כמו השגה הקודמת כו', אבל השגה הנ"ל שבאה ע"י סתירה ונפילת השגתו ה"ה השגה קטנה בערך כו' וכמ"ש במ"א באורך. והדוגמא מזה בהתהוות הכלים שע"י הכאת האו"י ואו"ח שסותרים זל"ז נופלים אותיות שזהו כענין נפילת ההשגה כו' ומזה נתהוו הכלים שזהו כמו ההשגה הקטנה שנעשה ע"י הנפילה מהשגתו שאינה בערך ההשגה הקודמת כו'. הרי דהתהוות הכלים מהאותיות שבהאורות אין זה בבחי' קירוב כ"א מה שנופל מהאותיות שבהם שזהו בבחי' הבדלה וריחוק כו' (וכבר נת"ל פ"ח דהאותיות שבהאור הו"ע התעבות האור שבא מבחי' הרשימו). וז"ש והחכ' מאין תמצא היינו בחי' כלי החכ' דהתהוותה בבחי' אין ערוך ה"ז כמו יש מאין כו', וכמו"כ בכל הכלים דע"ס דאצי' כו'.
קיצור.
וזהו שאצי' הוא באין ערוך היינו הכלים דהתהוותן ע"י הצמצום, וגם החיות שבהם משרשם הרשימו והן הז' שמות, ה"ז בבחי' ריחוק, ולכן הם העלם כגופא בלא נשמתא, וגם התהוותן מן האור הוא מפגיעת או"י ואו"ח שנופלים אותיות, ונת' משל ע"ז, ונפילה הוא בחי' ריחוק כו'.
VIDEOS 
