Mercredi 2 mai 2012 au 770 du 3, rue Henri Ribiere Paris 19ème.

יד) ויובן זה למעלה ע"ד מארז"ל שתוק כך עלה במח', דלכאו' משמע שאין לזה טעם כלל, אבל באמת חלילה לומר כן שאין זה בדרך עקשות ח"ו, אלא שז"ע טעם הכמוס שלמעלה מהשכל והחכ' וע"פ השכל אין לזה טעם כלל עד שלא הי' לו מקום בשכלו ע"ז ושאל וכי זו תורה וזו שכרה כו'.
וזהו ענין האור של החכ' כמו שהוא למעלה מכלי החכ', דעם היותו חכ' וטעם, מ"מ לגבי החכ' והשכל שהוא כלי החכ' נראה כאלו הוא רצון בלי טעם, וא"כ הוא מופשט מגדר כלי החכ' שהוא שכל (והיינו גם מהאור המתלבש בהכלי כי האור כאשר מתלבש בכלי ה"ה כמו הכלי להבין ולהשיג מה שהכלי יכולה להשיג, ועצם האור מופשט מזה הגם שהוא ג"כ חכ' כו').
וה"ז ע"ד כמו השכל שבמוח לגבי השכל שבנפש המשכלת קודם התלבשותה בגוף שהוא שכל להשיג מהות הרוחניות ממש שז"ע ההשגה העליונה, וכמו השגת המלאכים שמשיגים מהות הרוחניות (היינו מהות הרוחני דבי"ע כו'), וכמו ההשגה בדבר שאינו בבחי' מקום וזמן כו' וכמ"ש במ"א, וכ"ש השגת הנשמות בג"ע שמשיגים מהות הרוחניות שז"ע הלימוד דג"ע בכל ענין בבחי' הרוחניות שבו שהנשמות משיגים מהות הדבר כו', משא"כ השכל שבמוח אינו משיג מהות הרוחני כלל כ"א בחי' מציאות לבד, ומה שמשיג המהות הוא בדבר גשמי.
Lire la suite

הרי שאינו מערך השכל שבנשמה כלל דשם ההשגה היא רק במהות הרוחני ובשכל שבמוח מושג רק מהות הגשמי והרוחני הוא רק בבחי' מציאות לבד כו', ולא כמו המדות לגבי השכל דעם היותם שני מהותים מ"מ ה"ה בערך זל"ז בבחי' המציאות שלהם ושניהם מהותים רוחנים כו', אבל השכל שבנפש המשכלת שמשיג מהות הרוחני ה"ז כמו למעלה מהשכל ממש לגבי השכל הגלוי כו', ומ"מ הרי גם הוא שכל והוא מקור לשכל הגלוי כו'.
ועד"ז יובן ענין ח"ע לגבי ח"ס ועד"ז הכלים לגבי האור שאור החכ' שרשו ממוחא סתימאה כו' (ונר' הענין בזה דבחי' אור החכ' להיות שגם בשרשו הוא בבחי' חכמה ע"כ ההארה הנמשכת ממנו להאיר בכלי החכ' ה"ה בבחי' התלבשות והתאחדות בכלי החכ' להיות כערך מהות הכלי עד שאינו בערך שרשו ומקורו כו', וז"ע שח"ע אינו בערך לגבי ח"ס כו', וכמו שכל אנושי דהיינו השכל שבמוח שאינו בערך השכל וההשגה שבנשמה מצ"ע שהיא למעלה מן השכל לגבי השכל שבמוח, והסיבה לזה הוא מפני שגם השכל שבנשמה היא בבחי' שכל עכ"פ ע"כ הארתה שנמשך במוח נעשה בבחי' שכל כמהות המוח הגשמי לתפוס רק מהות דבר גשמי ובדבר רוחני תופס רק המציאות לבד כו'.
והיינו מה ששרשו ומקורו הוא ג"כ בבחי' שכל זהו הסיבה שההארה בהתלבשותה בכלי ה"ה נעשית כמהות הכלי ואינה בערך שרשה ומקורה כו' (וכמשנת"ל בהשגת שמאי והלל שנעשה אצלם הסברא בבחי' חו"ג ממש שהסיבה לזה הוא בחי' החו"ג בהעלם שיש בסברת הרב כו').
וכ"ה בח"ע לגבי ח"ס כו', וכמו ששורש ומקור החכ' עם היותו ג"כ חכמה ה"ה בבחי' פשיטות לגבי החכ' הגלוי' וכמו שתוק כך עלה כו' שאין לזה מקום כלל בחכ' הגלוי', הגם שבח"ס יש ע"ז טעם והוא מפני שהטעם והחכ' דח"ס היא למעלה מהטעם  לגבי חכ' הגלוי' כו' כנ"ל.
כמו"כ בחי' האור דחכ' עם היות שבהתלבשותו בהכלי הוא בגדר החכ' של הכלי, מ"מ בעצם הוא בבחי' בלי מ"ה לגבי הכלי, מפני שענין ההשגה של האור בעצם מהותו היינו מצד שרשו ומקורו הוא בבחי' פשיטות היינו כמו למעלה מן השכל והשגה לגבי ענין ההשגה של הכלי, רק ע"י הכלי נקנה בה השגה כזו (עם היות שסיבת הדבר הוא מה שבשרשה ומקורה ה"ז ג"כ שכל כנ"ל, מ"מ לולא הכלי היתה באופן שרשה ומקורה ורק ע"י הכלי נעשה באופן השגה כזאת שאינה בערך כו'), וע"כ האור בעצם הוא בבחי' פשיטות לגבי הכלי שהכלי אינו בערך האור כו'.
ומובן דענין באין ערוך דהכלי לגבי האור הוא הרבה יותר מהאין ערוך דהאור המתלבש בהכלי לגבי שרשו ומקורו, דבהאור המתלבש הרי מה שהוא בגדר ענין השגת הכלי ה"ז רק מצד ההתלבשות בהכלי כו' (וזאת גופא הוא לפי שגם בשרשו הוא בבחי' החכ' והאור הוא רק הארה ממנו כו').
אבל בעצם ענין ההשגה של האור הוא כמו ההשגה בשרשו ומקורו כו'.
וענין אין ערוך דהכלי לגבי האור הוא שבעצם ענין ההשגה והחכ' דהכלי אינו במהות החכ' של האור כו').
ועד"ז הוא בכל האורות דע"ס, וכמו חסד דלגאו דע"י נק' אור לגבי חסד עולם דז"א, ומ"מ יכול להיות אחליפו דוכתייהו אור הגבו' בכלי החסד, שהרי בע"ק אע"פ שיש שם חו"ג אמרו לית שמאלא בהאי עתיקא והכל ימין כו', ולכן אור הגבו' עם היות שהוא בבחי' גבו' מ"מ מצד שרשו מגבו' דעת"י יוכל להיות בכלי החסד כו', וכנ"ל בענין שמאי והלל שיש מקולי ב"ש מצד שכל והשגת הרב שהוא בבחי' פשיטות לגביהם וע"כ יכולים להתחלף הסברות כו'.
וא"כ מה שהאורות נק' בלי מה בלי מהות היינו שלגבי המהות דע"ס שהם הכלים הם בבחי' בלי מה, עד שיכולים להתחלף והכלים עצמן אינם משתנים ומתחלפים כו' וכנ"ל במשל דשמאי והלל כו', דשרש הכלים נמשכו מהרשימו שהוא שרש כח הגבול, אבל מו"ס דעתיקא נמשך מהקו שהוא בחי' האור שהוא הארת אור א"ס ב"ה ולמעלה מעלה ממהות הכלים עד שנקראו אצלן בלי מ"ה, ועכ"ז הן אורות דע"ס ממש, היינו שגם בהאורות יש ע"ס ממש ושייכים רק בבחי' הקו וחוט הנמשך מאוא"ס ב"ה.

קיצור. ויובן זה למעלה ממשארז"ל שתוק כך עלה במח', והרי יש שם טעם כמוס, והוא למעלה מן החכמה לגמרי לגבי אור החכ' דאצי', כמו שהשכל דנשמה קודם התלבשותה בגוף הרי שכלה והשגתה הוא למע' מהשכל לגמרי לגבי שכלה כמו שמתלבשת בגוף. ומ"מ ה"ז שכל וחכ' ומקור לחכ' הגלוי', ומפני שגם המקור הוא חכ' לכן כשהאור הוא בכלי ה"ה כמהות חכ' דהכלי וכמו שהמקור ע"ה חכמה הוא בבחי' פשיטות, כמו"כ האור בעצם הוא בחי' בלי מ"ה לגבי הכלים (דאין ערוך דהאור אינו כמו אין ערוך דכלים) ולכן אחליפו דוכתייהו, וא"כ הרי גם האורות הן בבחי' ע"ס והן בבחי' בלי מ"ה לגבי הכלים.