מהן חילוקי המנהגים בקריאת התורה בחול המועד סוכות ?

חיבר: שאול סילם – סוכות התשע"ד

-  במשנה במגילה פרק בני העיר, ל: (שם מפורטות קריאות התורה של המועדים), איתא:     " וביום טוב הראשון של חג, קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג, בקרבנות החג ".

- בסוף מסכת סוכה (נה.), איתא: " אתקין אמימר בנהרדע דמדלגי דלוגי ". דברי אמימר מתייחסים לפסוקים הנאמרים בתפילה, לגבי ספיקא דיומא בחו"ל. וכתב רש"י (ד"ה אתקין אמימר): " וכי היכי דאתקין אמימר לענין תפלה, עבדינן נמי לענין קוראי התורה ".

אך קיימות שיטות שונות בפרטי הקריאה:

Allons plus loin, dans le sillage de la réflexion précédente. La parachath Noa’h nous relate le récit du déluge qui recouvrit toute la terre durant plus d’un an et qui vit, à la suite de ce cataclysme, l’émergence d’un monde nouveau. A ce propos, le texte nous précise qu’à l’issue de quarante jours et quarante nuits de pluie intense, « toute chair fut détruite ». De nombreux commentateurs s’interrogent sur la pertinence de cette précision qui peut paraître superflue dans la mesure où D.ieu avait déjà annoncé à Noa’h qu’Il allait effacer toute trace de vie sur la terre ! C’est donc l’indice pour nous que cet « anéantissement de toute chair » doit être compris sur un autre registre.