מי שמע על הרב מאליסאוו? פעם אחר פעם, אני נחשף לשפה המתנגדית-שמאלצית שהשתלטה בשנים האחרונות על חיינו. 'הרב', 'הגאון', 'הגאון הגדול', 'הגאון האדיר', 'הגאון החסיד וכו' וכו'', הם אחדים מהתארים שחדרו לשפה היום-יומית של רבים מחסידי חב"ד ● כינויים ותארים שהיו זרים לחסידים, נהפכו בשנים האחרונות למטבעות לשון מקובלים בקרבנו ● אז מה קרה לנו, חסידי חב"ד, שבשנים האחרונות חדר לתוכנו 'וירוס מתנגדי', השתלט עלינו והחדיר בנו שפה זרה לחסידות ומוזרה לחסידים? ● מאמר מאת ר' יוסף יצחק קמינצקי למאמר הנוקב
Lire la suite
● וגם: מה דעת הרבי בנושא זה? >>>
הערט א'מעשה / ר' יוסף יצחק קמינצקי
מי שמע על הרב מאליסאוו? או: כיצד השתלטה השפה ה'מתנגדית' על חיינו
הדבר קורה לי פעמים רבות בשנים האחרונות: אנשים מתקשרים לביתי ומבקשים "לדבר עם הרב". כאשר רוחי טובה עליי, אני עונה לאותם מתקשרים שהם טעו במספר, וכי מספר הטלפון של הרב הוא 9606754.
אחרי מספר דקות הם שבים ומתקשרים אליי, ואומרים שהם לא התכוונו לכבוד הרב אשכנזי, אלא אליי. "איזה רב אני לך?", אני שואל את האנשים. "כך נוהגים אצלנו לפנות לאנשים", הם אומרים, "כך לימדו אותנו בישיבה".
פעם אחר פעם, אני נחשף לשפה המתנגדית-שמאלצית שהשתלטה בשנים האחרונות על חיינו. 'הרב', 'הגאון', 'הגאון הגדול', 'הגאון האדיר', 'הגאון החסיד וכו' וכו'', הם אחדים מהתארים שחדרו לשפה היום-יומית של רבים מחסידי חב"ד.
כינויים ותארים שהיו זרים לחסידים, נהפכו בשנים האחרונות למטבעות לשון מקובלים בקרבנו. המצב הקשה ביותר בתחום זה הוא בישיבות הקדושות, שם כל 'צוציק' שאומר שיעור של חצי שעה ב'קיצור שולחן-ערוך' נהיה מייד "הרב". "הרב אומר", "הרב רוצה", "הרב חושב" ו"הרב מרקד".
במשך שנים התהלך בינינו יהודי חסידי שהיה מסור ונתון לענייניו של הרבי, ועמד בראש מוסדות גדולים וחשובים, בר-אוריין ובר-אבהן – ר' אפרים וולף ע"ה. מעולם לא פנה אליו מישהו בתואר, "הרב וולף". "ר' אפרים" – כך קראו לו הכול. והנה, אחר פטירתו הוא נהפך "להרב וולף". האם הדבר מוסיף כבוד לשמו? נדמה לי שלא.
את שיא האבסורד מצאתי בתקופה האחרונה בעיתון מסוים, כאשר הם כותבים על ר' שלמה מיידנצ'יק – שהיה אחד מהעסקנים המופלאים של חב"ד ועמד בראש ועד כפר-חב"ד במשך שנים רבות, במסירות והקרבה – הם קוראים לו, "הרב מיידנצ'יק".
כל מי שהכיר אותו במשך כל ימי חייו קרא לו "שלייאימקע". מעולם לא קרא לו איש, "הרב מיידנצ'יק". אם מישהו היה פונה אליו בשם זה, הוא לא היה מפנה אליו את ראשו. וזה לא בגלל ענווה יתרה שסיגל לעצמו, אלא כי צירוף התואר 'רב' לשמו של שלייאימקע הוא אבסורדי ומגוחך. ענייני רבנות ורבנים היו רחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב. והנה, אחר פטירתו, כאשר מזכירים את שמו, הוא נהפך ל"הרב מיידנצי'ק". ואני הקטן חושב שהתואר 'רב' שמצמידים לשמו, גורם לנשמתו צער מיותר. מדוע צריך להדביק לאיש הזה כינוי שלו עצמו לא נוח איתו?
הבה נחזור שנים רבות אחורה ונראה כיצד קראו לגדולי החסידים בדורות הקודמים: ניקח לדוגמה את גדולי החסידים ר' הלל מפאריטש ור' אייזיק מהומיל. שם משפחתו של ר' הלל היה מאליסאוו, ושם משפחתו של ר' אייזיק היה אפשטיין. האם מישהו שמע על השם מאליסאוו או אפשטיין? למרות שהיו צדיקים קדושי עליון, ובנוסף לזה גאוני עולם, קראו להם "ר' הלל" ו"ר' אייזיק", ללא שום תוספת. מעולם לא קראו לר' הלל, "הרב מאליסאוו" ולר' אייזיק, "הרב אפשטיין". איש מעשרות אלפי החסידים שבדורם לא ידע כלל את שם משפחתם. תתארו לעצמכם שמישהו יכתוב היום ספר על תולדות חייו של ר' הלל מפריטש ויקרא לספר "תולדות הרב מאליסאוו", הרי הוא יהפוך את הספר לחוכא ואיטלולא.
ניקח דוגמה נוספת, קרובה יותר לדורנו: אביו של הרבי, הרה"ג רבי לוי-יצחק שניאורסאהן, היה גאון בנגלה, בחסידות ובקבלה. כל ימי חייו קראו לו "ר' לייוויק". מעולם לא קראו לו, "הרב שניאורסאהן".
אחד מגדולי החסידים בדור הקודם היה החסיד ר' זלמן-משה היצחקי. "זלמן משה" – כך קראו לו הכול, מהגדול שבגדולים ועד לקטן שבקטנים. אני מתאר לעצמי מה היה מעולל ר' זלמן-משה למי שהיה קורא לו, "הרב היצחקי". הוא היה הופך אותו ל'גל עצמות'...
את ההסבר הטוב ביותר למנהגם של חסידים שלא להרבות בתארים שונים ומשונים, מצאתי בשיחת-קודש של הרבי, בפרשת ויצא, י"א בכסלו תשמ"ג. הרבי דיבר באותה שיחה בקשר לאזכור שמו של אחד מגדולי החסידים, הרב ר' דוד-צבי – הרד"צ - חן, רבה של העיר צ'רניגוב שבאוקראינה.
וכך אמר הרבי:
"הוא היה רב ולמדן גדול וכו', ועד שהוא מהיחידים שקיבלו סמיכה מאדמו"ר המהר"ש וברכה מיוחדת מאדמו"ר הצמח-צדק.
"והנה, החסידים כשהיו מזכירים את שמו היו עושים זאת ללא כל תואר – אפילו לא ר' דוד (צבי) הירש, כי אם [=מזכירם את שמו] 'דוד הירש' בלבד, ויתרה מזו: אפילו לא 'דוד הירש', אלא 'דוד הירשל'!
"התייגעתי למצוא מהו המקור בהלכה להנהגה זו עד שמצאתי ("יגעתי ומצאתי") שהדבר מפורש בגמרא: מבואר בגמרא (שבת נו,א) שאוריה החתי מורד במלכות היה, מכיוון שבעומדו לפני דוד המלך קרא ליואב בתואר של כבוד ("אדוני יואב").
"אצל חסידים ניצבת וחקוקה תמיד לנגד עיניהם צורתו וקלסתר פניו של הרבי, על-פי הוראת חז"ל שנדרש מיהודי לראות כאילו בעל השמועה עומד כנגדו (בשעה שחוזר הוא על תורת רבו). מובן, שכאשר תורתו של רבו חקוקה תמיד, אזי ניצבת וחקוקה תמיד לנגד עיניהם צורתו של הרבי!
"ובשעה שהרבי בעצמו עומד לפניהם – כיצד יכולים הם לקרוא למישהו אחר בתואר מסוים (ר' דוד הירש, וכיוצא בזה), ולכן הסתפקו בקריאת שמו בלבד".
אז מה קרה לנו, חסידי חב"ד, שבשנים האחרונות חדר לתוכנו 'וירוס מתנגדי', השתלט עלינו והחדיר בנו שפה זרה לחסידות ומוזרה לחסידים?
חייבים להפעיל תוכנת 'אנטי וירוס' כדי למחוק מתוכנו את השפה השמאלצית ולחזור ולדבר כבני אדם 'נורמאליים' – כמו שדברו אבותינו ואבות אבותינו.
Adobe Flash Player non installé ou plus vieux que 9.0.124!
UUn attentat suicide dans un des aéroports de Moscou a fait au moins 35 morts et près de 130 blessés lundi après-midi. Les explosions qui pourraient être au nombre de deux ont eu lieu à 16h32 (14h32 heure française ). Elle se sont produites dans la zone d'arrivée des vols internationaux de l'aéroport de Domodedovo. «Plus exactement dans la zone de livraison des bagages du terminal des arrivées des vols internationaux», a précisé un responsable du comité d'enquête.
Selon Sofia Maliavina, une représentante du ministère de la Santé, 20 des 130 blessés se trouveraient dans un état grave. «Les chiffres doivent être encore précisés car il y a beaucoup de fumée dans le bâtiment», a-t-elle ajouté à la télévision Rossiya-24. La police de Moscou a été mise en état d'alerte sur un possible risque d'attaques terroristes dans la capitale, le métro et les autres aéroports moscovites de Cheremetievo et Vnukovo. Tous les vols internationaux ont été redirigés vers d'autres aéroports autour de Moscou. «Une enquête pour acte de terrorisme a été ouverte», selon un communiqué du comité d'enquête. Le président russe Dmitri Medvedev a d'ailleurs ordonné l'instauration d'un «régime de sécurité spécial» dans les gares et les aéroports du pays ainsi que dans toutes les infrastructures de transport. Il a également annoncé le report de son départ pour le sommet de Davos.
Trois personnes seraient recherchées Des correspondants de Russia Today ont expliqué en milieu d'après-midi qu'il y avait encore de la fumée dans le terminal touché par l'explosion. «Le mur du bâtiment a même dû être détruit par des agents pour permettre l'évacuation de passagers qui se trouvaient encore à l'intérieur», raconte Russia Today. Les premiers éléments de l'enquête ont montré que la puissance de l'explosion était équivalente à 5 à 10 kg de TNT. «Le kamikaze s'est fait exploser alors qu'il se trouvait dans la foule qui attendait des voyageurs», a indiqué une source policière citée par RIA. Plusieurs témoins parlant aux médias russes ont pour leur part indiqué avoir entendu deux explosions. «Des personnes brûlées courent dans tous les sens» Environ 80 équipes de secours ont été dépêchées sur place. Les premiers blessés ont été emmenés vers les hôpitaux les plus proches. «Quelque chose de terrible s'est produit ici. Des dizaines de personnes sont évacuées sur des brancards, des chariots», a déclaré à la radio russe City FM un témoin, Andreï, qui se trouvait sur place au moment du drame. «Des personnes brûlées courent dans tous les sens». Une passagère, Nadejda, a raconté à cette radio avoir vu «des personnes blessées couvertes de sang». «Il y a beaucoup de blessés. Tout est envahi par la fumée», a déclaré un autre témoin à l'agence Itar-Tass.«Il n'y a plus de lumière, des corps déchiquetés sont allongés. Des médecins viennent d'emporter une petite fille», a raconté un autre témoin à Interfax. D'après Russia Today, trois suspects qui pourraient être impliqués dans l'explosion seraient actuellement recherchés par la police.
par Naftali Silberberg Le 15ème jour de Chevat est le Nouvel An des Arbres, connu sous le nom de Tou BiChevat. D’après la loi biblique, il existe un cycle agricole de sept ans qui s’achève par l’année sabbatique, la Chemitah. Lorsque le Saint Temple se tenait à Jérusalem, la première, la seconde, la quatrième et la cinquième année de ce cycle, les fermiers devaient prélever une seconde dîme de leur récolte et la consommer à Jérusalem. Cette dîme s’appelle Maasser Chéni, la Seconde Dîme, car elle s’ajoute (aux deux pour cent qui doivent être données au Cohen et) aux dix pour cent qui sont donnés au Lévite. Les troisième et sixième années du cycle, la seconde dîme est donnée aux pauvres qui pouvaient la consommer où bon leur semble. Il faut environ quatre mois pour que les pluies de la nouvelle année saturent le sol et les arbres et produisent des fruits [L’année sabbatique, aucune dîme n’est prélevée. Tous les produits de la terre qui poussent cette année-là sont sans propriétaire et quiconque peut les prendre.] Il était donc primordial de déterminer le moment où la nouvelle année débute pour les produits agricoles. Nos Sages ont établi qu’un fruit dont la floraison s’est faite avant le 15 Chevat appartient à la récolte de l’année précédente. Si la floraison s’est faite après, c’est un fruit de la « nouvelle année ». [Les céréales et les légumes ont le même Nouvel An que nous autres, humains, le 1er Tichri.] Pourquoi cette date ? Dans l’espace méditerranéen, la saison des pluies commence à la fête de Souccot. Il faut ensuite environ quatre mois (depuis Souccot, le 15 Tichri, jusqu’au 15 Chevat) pour que les pluies de la nouvelle année saturent le sol et les arbres et produisent des fruits. Tous les fruits ayant fleuri auparavant sont donc un produit des pluies de l’année précédente et leur dîme est prélevée avec l’ensemble des récoltes de cette année.Bien que ce jour soit un Roch Hachana pour les arbres, nous lui accordons beaucoup d’importance parce que « L’homme est [comparé à] un arbre des champs » (Deutéronome 20,19). En cultivant des racines profondes – notre foi en D.ieu et notre engagement dans Ses voies –, nous produisons de nombreux fruits : Torah et Mitsvot.
Coutumes
En ce jour il est de coutume de consommer les fruits avec lesquels la Torah fait l’éloge de la Terre Sainte (Deutéronome 8, 8) : olives, dattes, raisins, figues et grenades.
Si vous goûtez à l’un de ces fruits pour la première fois cette saison, n’oubliez pas de réciter la bénédiction de Chéhé’heyanou. (Dans cette bénédiction, récitée en de joyeuses occasions, nous remercions D.ieu de nous avoir « accordé vie, soutenus et permis d'atteindre ce moment. » Cette bénédiction est dite après celle de « Ha’ets » que l’on dit avant de consommer le fruit.)
De par la nature festive de ce jour, nous omettons les Ta’hanoun (demande de pardon de nos fautes et confessions) des prières.
Tous mercredi 19 janvier à 20h00 au Beth Habad de Flandre !
BETH HABAD
